הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כשתכונות שלנו מעוררות תכונות של אחרים – כיצד לצאת מלולאות תקשורתיות?


5 בפברואר, 2020

תיאוריות רבות מדברות על רכיבי האישיות שלנו. ניכר כי חלקים שונים בנו מונעים מתוך אינטרסים אחרים ומעודדים אותנו לפעול למענם. כולם, מסתבר, רוצים בטובתנו, אך לא תמיד מבינים את התמונה הגדולה. מפגש עם רכיבי האישיות של הסובבים אותנו הוא טריגר שעלול ליצור דפוסי תקשורת מעכבים. בעזרת היכרות עם החלקים ופיתוח מודעות ניתן להגיע להתנהלות הוליסטית ותקשורת כנה ומקדמת.  


תום לב-ארי בייז

לדמויות הראשיות בסיפור שלנו נקרא לורי ותום, אבל האמת היא שכמעט כולנו יכולנו לככב במקומם. אם לא באותה סיטואציה בדיוק, אז באחרת שמזכירה אותה. לורי ותום נמצאים במערכת יחסים, ועל אף האהבה וההתאמה ביניהם, בהיבטים מסוימים הם שונים זה מזו מאוד. המקום שבו הסיפור מתרחש הוא ביתם המשותף והזמן הוא יום חמישי בערב, לאחר שבוע עבודה גדוש ואינטנסיבי. לורי, בהיותה טיפוס מוחצן, מחפשת לטעון מחדש את סוללות האנרגיה שלה בחברת אנשים, על ידי אינטראקציה משמחת, מרעננת ומפרה. לעומתה, תום, טיפוס מופנם יותר, מבקש הפוגה שקטה בגפו, שבה יוכל לנוח על הספה עם ספר טוב ולמלא מצברים.

קורנת משמחה מכריזה לורי שהיא ארגנה ארוחת ערב משותפת עם חברים. כדי לא לאכזב אותה, מסכים תום בהיסוס ובתגובה לכך, בעודה רוכבת על גל האושר, מזכירה לו לורי ש"איזה כיף! היום ארוחת ערב משותפת ובשבת – יש לנו פיקניק משפחתי!" תוספת האינפורמציה הזו כבר סודקת את חזותו הזורמת של תום והבעת פניו הופכת לעצבנית. מבלי להבין מה גרם לשינוי ומתוך הרצון לשפר את האווירה, לורי מנסה לרכך ולפנק את תום ומציעה לו בירה או קפה או כל דבר אחר שיכול לרומם את מצב רוחו.

תום, שממש לא פילל למסיבה, לא הערב ולא בשבת – ושום משקה לא ישנה זאת – עונה בזעף "לא" ומתיישב על הספה. בניסיון נואש אחרון לזכות בתשומת לב מפייסת מסבירה לורי בקול שבור ובעיניים לחות שהיא עבדה ממש קשה השבוע, היא שחוקה וצריכה לבלות. תום מזהה את הבסיס האמיתי שבפגיעות של לורי אבל אולי גם חש בקמצוץ של מניפולציה שהתווסף. הוא נאנח ומפנה את מבטו אל הספר שבידו. אותו סיפור כל פעם מחדש.

כמעט כל קשר נוטה לייצר לולאות תקשורת. בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין חברים קרובים ואפילו בין עובד ומעביד – אם נעצור לחשוב על מערכות היחסים היומיומיות שלנו נגלה שרובן מאופיינות בדפוסי אינטראקציה שחוזרים על עצמם. ישנם דפוסים נעימים ומקרבים וישנם כאלו שמוליכים אותנו פעם אחר פעם למבוי סתום שמעורר תסכול ומייצר משקעים. מדוע אותן לולאות נוצרות וכיצד ניתן להיחלץ מהן?  

מהי שיטת החלקים?

הסצנה המוכרת שתוארה לעיל לקוחה מספרם של תום ולורי הולמס, שיטת החלקים. את השיטה פיתח תום על בסיס תיאוריות קודמות שטענו כי האישיות שלנו מורכבת מחלקים שונים. ביניהן זו של פרויד (זהות, אגו, אגו-עליון), אריק ברן (הורה, מבוגר, וילד) וריצ'רד שוורץ – שהאמין כי החלקים שמרכיבים אותנו רבים והם מתקשרים ביניהם כמו מערכת משפחתית. "הולמס", מסבירה פרופסור קלייר רבין, ממייסדי מכון קלייר רבין לייעוץ זוגי שמוביל את הטיפול בעזרת שיטת החלקים בארץ, "פיתח את הרעיון והתמקד בצד הרוחני שלנו, זה שמכיל את כל החלקים ויכול לרפאם".

על פי הגישה, התודעה שלנו משולה לסלון שבו מתארחות דמויות שונות, כולן מייצגות חלקים באישיות שלנו. ישנם חלקים מנהלים, מטפלים, מבקרים, מרצים, משכיני שלום, מורדים, נושאי נטל ועוד רבים אחרים. בהינתן תנאים סביבתיים מסוימים יעלו לסלון דמויות שונות ויניעו את ההתנהגות שלנו. לעיתים הן מחליפות את מקומן על הספות בזריזות כה מפתיעה שאפילו לא נשים לב שאורח חדש אוחז בהגה. חלקן גורמות לנו לוותר על עצמנו מול אחרים, חלקן מרחיקות אנשים מאיתנו גם כשהם רוצים בטובתנו וחלקן מתישות אותנו – אבל כולן, על פי שיטת החלקים, רוצות בטובתנו.

החלקים השונים הם דרך התמודדות מבריקה שפיתח מוחנו אל מול הדינמיות הבלתי פוסקת של מציאות חיינו. "הם מעין תוכנה פסיכולוגית מתוחכמת שמיועדת להכניס אותנו למצב המודעות המתאים ביותר להתמודדות עם משימות החיים", מסבירים הזוג הולמס בספרם. המצב האידיאלי, לדבריהם, הוא כאשר ברשותנו המגוון הרחב ביותר של חלקים, זמין לשליפה בעת הצורך.

אבל זה לא הכול.

כמו בכל מערכת מרובת משתתפים, עלולות להיווצר מורכבויות. חלקים מסוימים – מתוך כוונתם להגן עלינו –  דוחקים חלקים אחרים מהסלון, קליקות שתמיד מגיבות יחד ולא בהכרח באופן מקדם או צימוד בין טריגרים חיצוניים לדמויות פנימיות שאינן מיטיבות עם המצב. בדומה לסצנת חמישי בערב בסלון של לורי ותום. 

גם ברגעים אלו ממש. מי יושב אצלנו בסלון ומנתב את הדרך שבה אנחנו מתבוננים במציאות?

Curology / Unsplash

כיצד מתפרשות האינטראקציות שלנו במונחי השיטה?

אם לנתח את הסיפור שבו פתחנו במונחי השיטה, הדמויות הראשונות שיושבות בסלונם של תום ולורי הן "סוף השבוע הגיע והשמחה רבה" ו"המתבודד". כשלורי מכריזה על ארוחת הערב המשותפת מתווספים אל סלונו של תום "הילד הטוב" שרוצה לשמח ולרצות את לורי ו"הילד האחראי" שנרתם בהיסוס למשימה. "המתבודד" נדחק לאחור. משמושגת הסכמה, מתעוררת "המנהלת" של לורי ומזכירה את הפיקניק של שבת. זה מעלה את החלק "העצבני" של תום שתפקידו להגן על תום מפעילות יתר ולהשאיר לו זמן לנוח, מה שבתורו מפעיל את החלק "האימהי" של לורי שמגיח לסלונה ומציע לפייס על ידי מחוות. החלק "העצבני" של תום כבר חולש על הסלון ומזעיף פנים, מה שבתגובה מגייס את "הבכייני העצוב" של לורי ש"נחלץ לעזרתה" ומנסה לרכך את תום על ידי הזמנת רחמים ואמפתיה.

בשלב הזה, החלק "העוזר" של תום רוצה להיכנס לסלון ולהגיב אל "הבכייני העצוב" של לורי אבל "העצבני" לא נותן לו לעבור ורק חולק את הספה עם "המתבודד" שמתבצר בעמדתו. כל הדמויות בסיפור מבקשות להועיל לבני הזוג אבל לכל אחת אינטרס אחר שעליו היא שומרת.

בהתבסס על ספרם של הזוג הולמס, כאשר מתפתחת מודעות לדמויות הרבות שמאכלסות את הסלון שלנו, מתפתח חלק תודעתי נוסף – זה שמתבונן במתרחש. הם קוראים לו "העצמי" ולדבריהם הוא זה שלומד להכיר את הדמויות השונות על שלל מאפייניהן (על מה הן שומרות וממה הן חוששות, מדוע או מתי הן נוצרו ומה מפעיל אותן) והוא זה שיכול לפתח איתן דיאלוג ולהגיע להבנה בנוגע להיקף הפעולה המאוזן הנכון לנו. "העצמי" שלנו אינו שיפוטי כלפי הדמויות – הוא מכיר בחשיבותן ומתבונן בהן בהערכה, אהבה וחמלה. אם אנחנו מתבוננים בדמות באופן ביקורתי, כנראה שחלק אחר בנו נמצא בסלון ומגונן על משהו. נותר רק לגלות מי ועל מה.

מיהו "העצמי" וכיצד ניתן בעזרתו לפתח דיאלוג מכבד עם שאר החלקים?

"ככל שבן או בת הזוג מכירים את החלקים שלהם טוב יותר ומסוגלים [...] להגיע אל 'העצמי' באמצע הקרב יש להם סיכוי להפריע להתפתחות הלולאות", כותבת לורי. היא מסבירה שכאשר היא חושבת על הפעולות שלה כעל סדרת פעולות של חלקים שאף אחד מהם אינו מייצג את כל אישיותה – ולא כעל התנהלות בלתי מאוזנת של אדם אחד – קל לה לזהות את נקודות התורפה ומתוך "העצמי" לבחור כיצד להגיב למצב.

"לפעמים אני שם לב ש'העצבני' משתלט על הסלון כשאני כבר עונב עניבה ומתכונן ליציאה. אני רואה אותו נועץ בי מבט דרך הראי", כותב תום. אם "העצמי" של תום מזהה את "העצבני" ומבין שהוא בסך הכול מנסה לגונן עליו מפעולה שאינה משרתת את רצונו לנוח, הוא יכול לנהל מולו שיח. אולי הוא יסביר לו שבחר כרגע לשים את לורי בראש סדר העדיפויות, אולי יתוודה על כך שלא שם לב ונגרר על ידי "הילד הטוב" שרק רצה שמערכת היחסים הזוגית תישמר ואולי יגיע עימו לפשרה שבה עכשיו יוצאים לחגוג ומחר מנהלים שיחה בנושא הזמן הפנוי של תום בתוך לוח הזמנים הצפוף.

"חשוב להגיד לחלקים שלנו שאיננו מנסים להיפטר מהם", כותבים בני הזוג הולמס בספרם. במשא ומתן הזה אנחנו מציעים להם שנשמיע את קולם כך שהם לא יצטרכו לצעוק כל כך חזק. אם נסביר את המניעים של החלקים שלנו לבני הזוג או לכל אדם שעימו אנו מנהלים מערכת יחסים כלשהי ונלמד על החלקים שמתעוררים אצלם בתגובה ומדוע, נוכל לעצב תקשורת כנה, קרובה ומודעת.

תמונת כותרת: Austin Distel / Unsplash

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד

3 שינויים קטנים בבחירת המילים שלנו יכולים לעשות הבדל של שמיים וארץ

האם לאופן החשיבה על מחשבות "שליליות" השפעה גדולה יותר מאשר למחשבות עצמן?

עוד ממהות החיים

24.02.20
הקול בראש – האם אתם חושבים באופן מילולי או ויזואלי?
20.02.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למצוא את הכוח להביע את דעתנו בחופשיות?
19.02.20
מתח יכול לדחוף אותנו קדימה או לגרום לקיפאון – פסיכולוגים מסבירים כיצד לשלוט בהשפעתו
17.02.20
על פי מה אנחנו מעריכים גברים ונשים וכמה משקל מקבלים המדדים השונים?
13.02.20
ההרצאה השבועית של TED: שורשיה של הציניות מגלים כיצד להשתמש בה בצורה חיובית
12.02.20
12 ציטוטים שחוגגים את החורף – כשעוצמת הטבע מגלה את צידה האלגנטי
11.02.20
להישאר עם טעם של עוד – כיצד להפוך את הזיכרון ארוך הטווח לחיובי יותר
10.02.20
מיומנו של מאסטר בונסאי – מה עומד מאחורי הדחף שלנו לדאוג לטבע ולטפח אותו?
06.02.20
ההרצאה השבועית של TED: הגורמים התת מודעים שמשפיעים על חוויית האוכל שלנו
05.02.20
כשתכונות שלנו מעוררות תכונות של אחרים – כיצד לצאת מלולאות תקשורתיות?
04.02.20
הגורל הגנטי שלנו – אנו יכולים להיות המהנדסים הגנטיים של עצמנו
03.02.20
הדלאי לאמה: התחושה שהעולם זקוק לכישורים שלכם היא המפתח לסיפוק בחיים
30.01.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד מגבירים את האמון בחברה?
29.01.20
השראה חיונית לחיינו - אבל האם יכול להיות יותר מדי ממנה?
28.01.20
למה מתכוונים כשאומרים שאנחנו 'אחד עם העולם'? ההסבר של מדעי המוח
27.01.20
מהם התיוגים שאספנו בילדות וכיצד הם עיצבו את מי שאנחנו מאמינים שאנחנו?
23.01.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מנהיגים בעולם מתחילים לוותר על מעמד 'הגיבור'?
22.01.20
סטיבן ספילברג בנאום מעורר השראה: החלומות האמיתיים מגיעים בשקט, האזינו ללחישתם
21.01.20
תעלומת המוזיקה העצובה – מדוע צלילים נוגים עוזרים דווקא לעודד אותנו במצב רוח ירוד
20.01.20
מציאות מכורה מראש – האם ניתן להביט אל העתיד בצורה יותר אובייקטיבית?