הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

על פי מה אנחנו מעריכים גברים ונשים וכמה משקל מקבלים המדדים השונים?


17 בפברואר, 2020

תום לב-ארי בייז

לגברים ולנשים נטיות טבעיות שונות הנגזרות מהביולוגיה שלנו, אך איך שלא הופכים את זה, לא ניתן לסכם אדם על ידי תכונה אחת, חיצונית או פנימית. אנשי מקצוע שונים דנים בנושא השוויון בין המינים, על הגיל הצעיר שבו הוא מתחיל (או לא), במה הוא מתבטא וכיצד ניתן ליצור מרחב שבו כולם זוכים למגוון אפשרויות להתפתחות ולהערכה בשל שלל התכונות שמאפיינות אותם.

עשירית השנייה, זה כל מה שדרוש לנו כדי לגבש רושם ראשוני ביחס לאדם שזה עתה ראינו, בדגש על "ראינו", כיוון שבעשירית השנייה לרוב לא נספיק אפילו לשמוע את קולו. אם כך, כנקודת פתיחה להערכת הסובבים אותנו, אין ספק שמראה חיצוני משחק תפקיד ראשי, אך לאורך זמן – במהלך פגישה ראשונה שנמשכת שעה, עבודה משותפת על פרויקט חודשי או חברות שמתהווה במשך שנים – נכנסים פרמטרים נוספים לאופן שבו אנחנו תופסים את אותו אדם.

ועם זאת, מסבירה קליאו אברם, מפיקה ב-VOX, כשזה מגיע לתרבות היופי, נראה שההתעסקות במראה החיצוני, בעיקר של נשים, נוטה להמשיך להעסיק את הסובבים גם לאחר היכרות ארוכה. היא מציגה מחקר שנערך ב-2019 ובו נאספו ונותחו מילות תואר משלושה וחצי מיליון ספרים בשפה האנגלית. כשהשוו בין 200 מילות התואר השכיחות ביותר לתיאור דמויות גבריות ונשיות, נמצא כי השימוש בתיאור המראה הנשי היה שכיח פי שניים. זאת לעומת תיאורי אופי שהיו נפוצים יותר, באופן מובהק, בציור קווי הדמויות הגבריות. בעוד שלאורך הסיפור הגיבורות מצטיירות כיפות, נאות או טובות מראה, הגיבורים מתוארים כהרפתקניים, אחראים ונאמנים.

המחקר הלינגוויסטי בחן ספרות משנת 1500 ועד 2008. כדי להבין האם גם היום הפער התפיסתי קיים, בדקו מפיקי הסרטון סקרים עדכניים שנערכו ב-2018 בקרב 4,573 אמריקאים בוגרים. הם נשאלו מהן התכונות המוערכות ביותר אצל גברים ונשים והתשובות היו דומות לאלו שניתנו במחקר הקודם. נשים נמדדות בראש ובראשונה על פי משיכה פיזית ולאחר מכן על פי חביבותן, ואילו גברים נמדדים על פי יושרם ולאחר מכן על פי מידת המקצועיות שלהם. תשובותיהם של בני נוער שהתקבלו בסקר המשך היו דומות במהותן. נערות נמדדו בהתאם למשיכה פיזית ויושרה ואילו נערים – בהתאם לכוח ולמנהיגות.

ייתכן אמנם כי התיאור הראשוני שהספרות מעניקה לנשים שונה מזו של הגברים, אך עם התפתחות העלילה אנחנו לומדים להכיר היבטים נוספים של הגיבורים. מרואיינות שמצולמות לסרטון של VOX משתפות בחוויה יומיומית שונה: גם לאורך היכרות ארוכת טווח, ההתעסקות של מכריהן תמיד סובבת סביב המראה החיצוני שלהן. לטובה ולרעה.

לאן נוטים המאזניים כשמדובר במחמאות ובביקורות?

מחקר שנעשה בנושא ופורסם בכתב העת Frontiers in Psychology טוען כי גברים, להבדיל מנשים, חווים ביקורת שלילית לגבי המראה שלהם כהרבה פחות מטלטלת מאשר ביקורת שלילית לגבי האופי שלהם. בנוגע לשבחים, הם גם פחות מתרגשים מכאלו שנוגעים למראה החיצוני שלהם, בהשוואה לשבחים על תכונות אופי. מסקנות אלו מחזקות את ההבדל בין החשיבות שניתנת למראה החיצוני של נשים – על ידי גברים, נשים אחרות והנשים עצמן, יש לציין – לעומת זו שניתנת לחזותם של הגברים.

"[אנו חיים ב]תרבות שמאז ומתמיד התעסקה באופן אובססיבי במראה החיצוני של נשים", טוענת פרופסור לפסיכולוגיה רנה אנגלן בסרטון של VOX. "זו תרבות שאינה מפספסת אף הזדמנות להגיב או לבקר הופעה של אישה ולמשוך את תשומת הלב שלנו בכל פעם מחדש אליה". הבעיה המרכזית בסיפור, טוענת אנגלן, היא שהתנועה הבלתי פוסקת של תשומת הלב אל המראה החיצוני של הנשים מסיטה את הקשב והיחס מדברים אחרים. המרואיינות בסרטון משתפות בתכונות נוספות שמאפיינות אותן, שעליהן הן כמהות לקבל הערכה. ביניהן: נינוחה, גמישה, חסינה, מהירת החלטה, סקרנית, חופשייה ואפילו סקפטית. בעוד שהחברה בהחלט פותחת את שעריה בפני מגוון רחב יותר של סגנונות יופי והיום כמעט כל אחת יכולה לייצג את האידיאל, יופי עדיין נשאר הערך המרכזי שעל פיו שופטים נשים, מסביר כריסטוף האובורסין, מפיק נוסף של הסרטון.

אם נשים רגע  בצד את המראה החיצוני, ההבדלים ביחס שניתן לנשים וגברים מתחילים כבר בגיל מאוד צעיר. בכתבתה ב-Time מספרת כריסטינה דל על מחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת הבריטי לפסיכולוגיה התפתחותית. המחקר מצא כי אימהות מנהלות יותר שיח רגשי מאשר אבות, כך שהן המקור ללמידת שפת הרגש ופיתוח אינטליגנציה רגשית, והן – כך מסתבר – מנהלות את השיח הזה עם בנותיהן, יותר מאשר עם בניהן, כבר מגיל 4. "באופן בלתי מודע", טוענת דל, "הן מעגנות סטריאוטיפים אצל ילדיהן". אינטליגנציה רגשית, היא מסבירה, הכוללת בתוכה את היכולת לתמלל רגשות ולשוחח עליהם, מעבר להיותה משמעותית באינטראקציה חברתית, נמצאה גם כקשורה להצלחה בלימודים. שני היבטים שללא ספק חיוניים עבור ילדים וילדות כאחד.

אם אתם מגלגלים בראשכם את המשפט המוכר "כל הכבוד, איזה ילד גדול וחזק אתה שאתה לא בוכה", אין זה מפתיע ביחס לעובדה כי בנים נוטים להיות מודרים משיח רגשי ומוערכים כבר בהיותם נערים על חוזקם וכושר מנהיגותם. ובאותה נשימה, ניתן לתהות לגבי המחמאות השכיחות ביותר שלהן זוכות ילדות כבר מגיל צעיר: האם הן עוסקות בכושרן הגופני, בחוש ההומור שלהן או בחדות המחשבה? או ביופיין ובתפארת שמלותיהן?

מה ההבדל בין שוויון בהזדמנויות ושוויון בתוצאה?

הפסיכולוג הקליני פרופסור ג'ורדן פטרסון מתייחס לנושא השוויון בין המינים בריאיון שהעניק ליזם השוודי אלכסנדר פרלרוס ומסביר שכשדנים בעניין אי אפשר להתעלם מההבדלים הביולוגיים הבסיסיים שקיימים. בניגוד למה שאולי משתמע אינטואיטיבית מאמירתו, פטרסון מסביר כי גברים ונשים הרבה יותר דומים משונים. ויחד עם זאת, ההבדלים הקיימים יוצרים שוני מהותי בתחומים רבים של חייהם ובאינטראקציה החברתית ביניהם.

לא בכדי מתראיין פטרסון לערוץ השוודי. אחת הדוגמאות הבולטות שעליהן הוא מדבר היא מדינות סקנדינביה, שבמשך שלושים השנים האחרונות הפכו יותר שוויוניות מכל אזור אחר בעולם. מה שממצאים מחקריים מראים לדבריו הוא שלהבדיל מהתוצאה הצפויה – השוני בין נשים וגברים רק התעצם. ככל שדוחפים לשוויון בין המינים, מסביר פטרסון, כך ההבדלים הביולוגיים ביניהם הופכים מוקצנים.

פטרסון מבדיל בין שמירת 50% מהתפקידים במקומות עבודה או מהתקנים באוניברסיטאות לנשים ובין פתיחת כל האפשרויות בצורה שווה "עיוורת למין", כפי שהוא מכנה אותה. הוא מאמין בשוויון הזדמנויות ובתפיסה חברתית שעל פיה לנשים וגם לגברים ישנו הפוטנציאל להתאים לכלל התפקידים. ובאותה נשימה, הוא אינו תומך בדחיפה של נשים לעבר משרות "גבריות" ולהיפך.

אחד ההבדלים הפסיכולוגיים הגדולים ביותר בין גברים לנשים, הוא מסביר, הוא ש"גברים מתעניינים יותר בחפצים ונשים מתעניינות יותר באנשים". השוני הזה, הוא מרחיב, מהווה גורם מבחין עצום בנטייה התעסוקתית. פטרסון מסביר כי נשים, מעצם היותן מוכוונות ברמה הביולוגית והפסיכולוגית להיריון וטיפול בתינוקות, נוטות להימשך יותר לבני אדם מאשר לאובייקטים ולהימנע מסכנות. נטיות אלו הן שמובילות אותן לעסוק במקצועות שונים מאלו של גברים ואף להיות מאוד טובות בהם.

נסתייג ונציין כי גם בתוך השיחה המכלילה הזו, כמובן שהמנעד האנושי הוא רחב וישנן נשים שנטייתן הטבעית דומה יותר לזו שנתפסת כ"גברית" ולהיפך. אבל באופן כללי, טוען פטרסון, "אם תאפשרו לגברים ונשים לבחור, הם לא יבחרו את אותו הדבר", והוא לא רואה בזאת דבר שלילי אלא אופן משלים ומאוזן שמרכיב את החברה האנושית.

לא צריך להוציא את המשאיות מהחדר, אולי רק להכניס עוד בובות

האם אנחנו מאפשרים שוויון הזדמנויות? שוויון שכזה לא בהכרח מסתכם בפתיחת הדלתות של העולם המקצועי בפני כולם. בהתבסס על כל המחקרים שהצגנו, הוא מתחיל הרבה קודם. במאמר שפורסם ב-Zero to Three, ארגון ללא מטרות רווח שעוסק בשיפור איכות החיים של תינוקות ברחבי העולם, בוחנים הכותבים את ההבדלים ההתפתחותיים בין בני ובנות שלוש. נתחיל מזה שישנם כאלו. לבנים ולבנות בגילאי 3 חוזקות טבעיות שונות שמובילות אותם ואותן לשחק במשחקים שונים.

באופן כללי, קיימת גישה שמעודדת היצמדות לנטייה הטבעית שלנו כיוון שהיא המפתח להצלחה אך אל מולה ניצבת גישה שונה שטוענת כי דווקא מההתנסויות באזורים שאינם חזקים אצלנו אנחנו לומדים הכי הרבה, מתפתחים ומתעצמים. הכותבים מצודדים בגישה השנייה ומסבירים כי בשל המשיכה הטבעית של בני שלוש לחפצים, למשחקי פאזל ולמגדלים – הורים נוטים למלא את חדרם במשחקים מסוג זה, בעוד שבנות שלוש זוכות לחדר מלא בבובות, משחקי מילים ופעילויות שמעודדות שיח המושכות אותן.

"דחיפת משאיות על מסלול וטיפול עדין בבובות הם שניהם משחקים חיוניים לפעוטות", הם כותבים ומסבירים כי דווקא מאותם משחקים שאינם נתפסים כ"טיפוסיים" עבור בנים ובנות – הם ירוויחו רבות. הרעיון הוא לא לנסות להוריד את מידת התעסקותם בנטיותיהם הטבעית, אלא לאפשר להם לחוות הכול.

את הסרטון של VOX חותמת אחת המפיקות באמירה בנוגע לתרבות היופי. היא מציעה כי "אולי המטרה אינה לשנות את האופן שבו אנחנו מדברים על יופי אלא לדבר עליו קצת פחות". ואם לשלב את אמירתה עם המסקנות שעולות מיתר המחקרים ומדבריו של פטרסון, אולי המטרה אינה בהכרח לדבר פחות על יופי, אלא לדבר יותר על דברים חשובים אחרים. בדיוק כפי שלא בהכרח נרצה להוציא את המשאיות מחדרו של פעוט אלא רק לגוון ולתבל בצעצועים אחרים שמפתחים כישורים שונים. ואולי זו הזדמנות לבחון את האופן שבו אנחנו מעריכים את הסובבים אותנו, גברים ונשים כאחד – ואם לשאול מושג ספרותי לצורך העניין – אפשר לנסות להפוך את הנוכחים בחיינו ל"דמויות עגולות", מורכבות ובעלות רבדים שונים ומעניינים. ממש כפי שהם באמת.

תמונת כותרת: GP Studio / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: הקשר המפתיע שבין שוויון חברתי לכוס בירה

מדוע חוויה רגשית מלאה חיונית לבריאותנו – וכיצד הגוף חושף את מה שאנו מדחיקים

הגורל הגנטי שלנו – אנו יכולים להיות המהנדסים הגנטיים של עצמנו

עוד ממהות החיים

23.09.20
האם החתירה לטוב נמצאת בטבע שלנו? מבט מזווית אחרת על תיקון הדרך
22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים