הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות


17 בספטמבר, 2020

כשמישהו מדבר המוח שלנו מופצץ במידע שנורה אליו בקצב של מעל 100 מילים לדקה. בכדי להצליח להבין אותו, נדלקת אצלנו באותו הרגע רשת מסועפת של תבניות ומשמעויות. כיצד המוח שלנו מתביית על הפירושים הנכונים מתוך עשרות אלפי אפשרויות, ועוד במהירות גדולה כל-כך? פרופסור לפסיכו-לינגוויסטיקה מסביר כיצד למדנו להקשיב.


ירדן להבי

לא פעם קורה לנו שברגע שאנחנו שומעים מישהו מתחיל לדבר, הראש שלנו כבר מריץ המשך פוטנציאלי לדבריו – או אולי כבר אפילו הספקנו להחליט מה דעתנו בעניין – למרות שהעניין עדיין לא נאמר במלואו. לעיתים אנו אף עשויים לגלות שבכלל אין קשר בין התרחיש שחזינו לבין מה שנאמר בפועל.

לפעמים מילה אחת שאנו שומעים עשויה להצית אצלנו פרץ של אסוציאציות, בעוד הראש שלנו שועט קדימה בניסיון להבין את כוונת המשורר. הצורך הקיומי שלנו להבין את סביבתנו עיצב את מוחנו להיות מכונת עיבוד נתונים משוכללת, עם אלגוריתמים לחיזוי שמתעלים על כל טכנולוגיה. קל וחומר כשמדובר בהבנת זולתנו, שהרי תקשורת מילולית חיונית ליצור חברתי שכמונו.

אז מה באמת קורה במוחנו כשמילה מדוברת חולפת בין אוזנינו? כיצד הוא מסוגל לזהות אותה ולקבוע את משמעותה במהירות שיא מתוך שטף האינפורמציה? בשיעור אנימציה מבית ,TED-Ed פרופסור לפסיכו-לינגוויסטיקה גראת' גאסקל שופך מעט אור על אופן פעולתו של מעבד התמלילים החזק בעולם.


מעשרות אלפים יוצאת אחת

בקצב דיבור ממוצע, מילה יחידה נשמעת על פני פחות משנייה. בזמן הקצר הזה, המוח שלנו צריך לבצע הערכת בזק ולהחליט לאיזו מילה מבין עשרות אלפי המילים שקיימות באוצר המילים שלו אותה מילה מתאימה. גאסקל מציין שהתהליך הזה כל-כך מהיר, עד שמוחנו מסוגל להבין דיבור בקצב של עד 8 הברות לשנייה.

עובדה זו מרשימה במיוחד, כשאנחנו לוקחים בחשבון שאדם מבוגר מכיר עד כ-65,000 מילים בממוצע. לפי האקדמיה ללשון העברית, בשפה העברית בלבד, לדוגמה, קיימות כ-45,000 מילים (כאשר לא לוקחים בחשבון צירופי מילים, שיוצרים כ-30,000 ביטויים נוספים). כשמדובר באנשים רב-לשוניים, מספרים אלו גדלים בעשרות מונים.

על-פי גאסקל, המפתח ליכולת המופלאה הזו טמון במנגנון קוגניטיבי המשמש כמחשב טורי, ומאפשר למוח לבצע מספר רב של פעולות עיבוד מידע במקביל. הוא מסביר כי ההשערה הרווחת בקרב חוקרים היא שיש במוחנו עשרות אלפי יחידות עיבוד – אחת לכל מילה שאנחנו מכירים – שלכל אחת מהן תפקיד אחד בלבד: להעריך את הסבירות שדיבור מתאים לאותה מילה ספציפית.

למשמע דיבור, יחידות אלו מפעילות תהליך אלימינציה תוך עיבוד רוחבי בסדר הבא: כאשר אנו שומעים התחלה של מילה, כל היחידות של המילים שאנו מכירים בעלות התחלה זהה מתחילות לעבוד במקביל. לדוגמה, אם נשמע את ההברה 'אָ' מייד תתעוררנה מאות יחידות עיבוד האמונות על מילים המתחילות בהברה זו כמו 'אווירון', 'אפרסק', 'אבא' וכיוצא באלו.

כשמתווספות עוד הברות, כל היחידות שמזהות שההמשך לא תואם למילה שהן מייצגות מפסיקות לעבוד, ורק התואמות ממשיכות בתהליך העיבוד. לדוגמה, למשמע ההברות 'אָפ', יחידות 'אווירון', 'אבא' וכל השאר יודממו, ואילו יחידות המילים 'אף', 'אפרסק', 'אפרסמון' וכדומה יישארו פעילות.

כך מפסיקות לפעול עוד ועוד יחידות עיבוד לא רלוונטיות עד שבשלב מסוים (כנראה הרבה לפני סיום המילה) המוח מקבל מספיק מידע כדי להחליט איזו מילה היא האחת שמתאימה לדיבור. ברגע ההחלטה, היחידה הנותרת משביתה את כל שאר היחידות שעדיין פועלות. נקודת הכרעה זו מכונה במדע "נקודת הזיהוי".

האדם מחפש משמעות

אך כדי להבין מילה באמת, מציין גאסקל, לא מספיק שרק נזהה אותה, אלא עלינו גם לקשר אותה למשמעות הנכונה המאוכסנת אצלנו מבין רבבות. תהליך המשמוע מתרחש באופן דומה לתהליך הזיהוי: "בכל פעם שאנחנו שומעים מילה יש פיצוץ של משמעויות שמתפרץ במוח שלנו, עד שבנקודת הזיהוי, המוח מתמקד בפירוש אחד", הוא מסביר.

ואכן, משימה לא קלה עומדת בפני המוח שלנו. הוא מנהל בו זמנית מספר משימות זיהוי תבניות והענקת פרשנות, שכל אחת מהן כוללת הפעלת עשרות אלפי יחידות עיבוד. ואת כל זה הוא צריך לעשות במהירות שיא, על-מנת שיוכל לתרגם את סביבתו ולהגיב לה בהתאם בזמן אמת. וזה ככל הנראה מה שהוביל אותנו לפתח במהלך השנים את היכולת לאתר 'רמזים' שמסייעים לנו להגיע לתחזיות מוצלחות לגבי משמעותן של מילים. ככל שנקבל יותר רמזים, כך תהליך הזיהוי ילך ויתקצר.

רמז כזה יכול להיות הקשר במשפט. קצב הזיהוי של מילה במשפט מהיר הרבה יותר מקצב הזיהוי של מילה בודדת. למשל במילים הומופוניות (מילים בעלות צליל זהה או דומה אך בעלות משמעות שונה) ההקשר במשפט עושה את כל ההבדל. לצורך ההמחשה, כשאומרים את המילה 'קלה' או 'כלה' בעל-פה, לא ניתן להבדיל ביניהן. אך כשהן מופיעות במשפט כמו 'לחופה הגיעו החתן והכלה' או 'הדרך לפתרון התרגיל הייתה ממש קלה', המשמעות ברורה. כך גם במילים הומונימיות (מילה אחת בעלת מספר משמעויות) – כששומעים את המילה 'קרן' לדוגמה, קשה להסיק את הפירוש. אך במשפטים כמו 'את מאירה את יומי כמו קרן שמש', 'בהלוואה מהבנק יש להחזיר את הקרן בתוספת ריבית' או 'השוער הדף את הכדור לקרן', המשמעות מתחוורת מייד.

כשאנחנו נחים המוח שלנו עובד

ומה קורה כאשר אנו נתקלים במילה חדשה שאינה נמצאת באוצר המילים שלנו? כדי למנוע ממילה חדשה לשבש את רשת תבניות המילים והמשמעויות שאנו כבר מכירים, פיתחנו מנגנון בטיחות מעניין. גראסקל מסביר כי ברגע שאנו לומדים מילה לראשונה היא נשמרת קודם בסוג של 'חנייה לטווח קצר' באזור ההיפוקמפוס במוח, הרחק מהמאגר המרכזי של המילים הקיימות המאוחסנות בקליפת המוח.

או אז, בתהליך הדרגתי שמתרחש בשינה, תוך מספר לילות המילים החדשות מועברות למאגר המרכזי ומתווספות לישנות. "במשך היום, פעילות לא-מודעת מייצרת 'פיצוצים של משמעות' כשאנחנו משוחחים", אומר גאסקל. "בלילה, אנחנו אומנם נחים, אבל המוחות שלנו עסוקים בשילוב המידע החדש ברשת המילים. כשאנחנו מתעוררים, התהליך הזה מבטיח שנהיה מוכנים לעולם השפה המשתנה מיום ליום".

המיומנות שלנו להבין את הנשמע במהירות בזק אכן מרשימה, אך לעיתים גם עשויה לבוא בעוכרינו. לפעמים כשמישהו מדבר, אנו רוצים להקדים את המאוחר ורצים להסיק מסקנות לגבי דבריו עוד לפני שסיים. "הקשבה היא אמנות שדורשת להעדיף תשומת לב על-פני כישרון, רוח על אגו ואחרים על פנינו" כך גורסת אמרה מפורסמת. ואכן, אם נרצה לתת לעצמנו הזדמנות אמיתית להבין את כוונתו של האחר ולהגיב בהתאם, לפעמים התהליך המהיר והיעיל ביותר מצריך דווקא להאט את הקצב, להקשיב עד הסוף ולתת למעבדים העוצמתיים שבמוח שלנו לבצע את עבודתם.

תמונת כותרת: kyle smith on Unsplash

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו

הקול בראש – האם אתם חושבים באופן מילולי או ויזואלי?

להקשיב לאחרים זו מיומנות מורכבת – 5 כלים פשוטים שיעזרו ללטש אותה

עוד מרדיו מהות החיים:

אורלי אדלר מתבוננת ממעוף הציפור על מיומנויות החיים. והפעם – הקשבה טהורה

עוד ממהות החיים

27.10.20
אבסורד ככל שזה יישמע, האבסורדיות שבקיום עוזרת לנו להגיע למשמעות
21.10.20
ההרצאה השבועית של TED: מתי ולמה תחושת הרמאות עשויה להפוך למשתלמת?
21.10.20
מעט התרפקות על העבר יכולה להפוך את ההווה והעתיד שלנו לטובים יותר
19.10.20
כמה מן היצירות המרגיעות בעולם עושות זאת בדרך בלתי צפויה
15.10.20
ההרצאה השבועית של TED: מתי המצלמה שלנו פוגעת בחוויה ומתי היא דווקא מעצימה אותה?
13.10.20
מודעות בזמן השינה עשויה לסייע לנו לשלוט בחלומות – כיצד נוכל להגיע אליה?
12.10.20
ערכן הרב של בעיות טריוויאליות – לא תמיד הישגינו נראים, אך יש סיבה להתגאות בהם
08.10.20
ההרצאה השבועית של TED: רוצים לשנות הרגל? היו סקרנים לגביו
07.10.20
אלמנט ההפתעה – היתרונות שבוויתור על השליטה ובאימוץ חוסר הוודאות אל חיינו
05.10.20
כיצד לשמור על מקוריות בעידן המידע? הכירו את תיאוריית "תחנת האוטובוס של הלסינקי"
04.10.20
בכוחנו לכבות את תגובת הלחץ על ידי שימוש בחלק ספציפי של המוח – נוירולוגים מסבירים כיצד
30.09.20
כמו יין טוב – אנחנו ממשיכים להשתכלל קוגניטיבית ומנטלית במשך כל החיים
23.09.20
האם החתירה לטוב נמצאת בטבע שלנו? מבט מזווית אחרת על תיקון הדרך
22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב