הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

תוססים כמו חלפיניו או מנומנמים כמו פלפל ממולא? ניהול אנרגיה לפי תורת היוגה


על-פי המסורת היוגית, כמעט כל מה שקיים – הטבע, המזון שאנו אוכלים, המחשבות שלנו והרגשות – מורכב ממאזן של שלוש איכויות. אחד ההבדלים הבולטים ביניהן הוא מידת האנרגיה. היכרות עימן יכולה לעזור לנו להבחין באם האיכות הדומיננטית שמאפיינת אותנו כרגע תואמת לפעולה שאנו מבקשים לבצע או שמשחק עדין במינונים ייטיב עימנו.


תום לב-ארי בייז | 1 במרץ, 2021

יש שאומרים שניהול אנרגיה הוא ניהול הזמן החדש. שלעומת הזמן, האנרגיה אינה מוגבלת. היא אומנם מתבזבזת, כמותו, אך יכולה גם להתמלא מחדש. בכתבתו ב-Harvard Business Review מסביר פרופסור טוני שוורץ כי עבודה נכונה עם האנרגיה שלנו עשויה למקסם את הפרודוקטיביות היומיומית ואת תחושת הסיפוק הכללית. "כדי לחדש אנרגיה", הוא מסביר, "אנשים צריכים להכיר בעלויות של התנהגויות שמרוקנות אותה, לקחת אחריות ולשנות אותן". כלומר, לפני שאנחנו מתמקצעים בחידוש אנרגיה, כדאי קודם ללמוד מהיכן היא דולפת.

התנהגויות מרוקנות אנרגיה יכולות להיות כמעט כל דבר עבור כל אחד. אולי עבורנו מדובר במפגש עם אדם ספציפי, צפייה בסרטי מתח, שהייה בעיר העמוסה או אפילו טיול עם כלב שאינו מסתדר עם אף אחד מהכלבים בשכונה. אותן פעולות בדיוק עשויות להיות מטעינות עבור אדם אחר, ולכן הדרך היחידה לבחון זאת היא להקדיש לכך תשומת לב במהלך היום שלנו. כדאי כמובן לדגום לפחות כמה ימים כדי לא לפספס אירועים שקורים אחת לזמן מה.

לאחר שזיהינו את הדליפות, טוען פרופסור שוורץ, עלינו לשנות את הרגלינו כך שהחורים ייסתמו,  ולהוסיף על כך התנהגויות חדשות שמטעינות אותנו באנרגיה. נכון, הן יצרכו זמן, אך האנרגיה שנפיק מהן תהפוך את הזמן שנותר להרבה יותר אפקטיבי ונעים. הוא מדבר על ארבעה מישורים שבהם כדאי לפעול: גופני, רגשי, מנטאלי ורוחני, והצעותיו היישומיות כוללות איזון בין שינה לפעילות גופנית, שיקוף ושיח פתוח על רגשות, הפחתת מסיחי דעת יומיומיים וחתירה לתחושת משמעות. 

מנקודת מבט יוגית

גם בתרגול היוגה מדברים רבות על שימוש נכון באנרגיה. בדומה לדבריו של שוורץ, הגישה שמציעה הפילוסופיה היוגית מחפשת לאתר את המקומות שבהם אנחנו מכלים אנרגיה לחינם. בשונה ממנו, היא טוענת כי הדליפה אינה תוצאה של פעולה מסוימת אלא טמונה באופן שבו אנחנו מבצעים (או לא) את אותה פעולה. לפי תפיסה זו, אחד ממקורות הסבל השכיחים ביותר הוא שימוש באיכות מסוימת של אנרגיה לביצוע פעולה שדורשת איכות אנרגיה שונה. במילים פשוטות, אם אנחנו במיטה, מנסים להירדם, אך המוח שלנו רץ באנרגיה גבוהה ממחשבה למחשבה – אנחנו בחוסר הלימה אנרגטי עם הפעולה שאותה אנחנו רוצים להשלים. ולהיפך, גם מצב רוח מנומנם ואדיש רגע לפני שאנחנו עולים להציג את הסיכום השנתי בפני הנהלת הארגון שלנו יוביל לתוצאה דומה.

על-פי הבהגווד גיטה, אחד הטקסטים החשובים והמוכרים בתורה היוגית, העולם כולו מורכב ממאזן עדין בין שלוש איכויות שנקראות "גונות". "ראג'אס", הגונה הראשונה "מתאפיינת באנרגיה של שינוי", מסביר הפסיכולוג הקליני וראש ה-Himalayan Institute רולף סוביק במאמר ב-Yoga International. לדבריו, ראג'אס מייצרת תשוקה, התלהבות, מאמץ, תנועה. כשהראג'אס דומיננטית, נהרות קולחים ואנשים רוקדים. באותה מידה, ראג'אס מאפיינת אלימות וכוחנות, היקשרות לרעיונות, חוסר שקט וקושי בריכוז. היא האש של המוטיבציה, וללא קונטרה היא עלולה לכלות הכול.

כשהראג'אס דומיננטית בזמן הנכון, היא מסיבה אושר רב.

צילום: Stephen Arnold / Unsplash

טאמאס היא הגונה השנייה. זו שנותנת את תגובת הנגד לראג'אס. "טבעה הוא כבד וסמיך", מסביר סוביק. כשטאמאס דומיננטית הכול עומד במקום. בפי רבים, היא קצת הכבשה השחורה של הגונות. היא מנמנמת ומאלחשת את התודעה, הוא מסביר ומשווה אותה לאוכל שאינו טרי ולבידור חסר ערך. עם זאת, אחד התרגומים של המילה, שמקורה בסנסקריט, הוא 'יציב'. טאמאס היא גם הכוח שמאפשר לנו לשבת ולהתרכז, להירדם או סתם לעצור ולנוח, להפעיל שיקול דעת ולא להתערער מכל מילה שמישהו אומר. אדם בלי טאמאס עשוי להרגיש קצת כמו רכב בלי ברקסים.

סאטווה, הגונה השלישית, מוכרת כאליטה של הגונות. אפשר לראות בה מעין איזון בין ראג'אס לטאמאס. כשסאטווה דומיננטית הים "פלטה", השמיים נקיים מעננים והתודעה צלולה. סאטווה היא מעין הלך רוח שאליו היוגה מעודדות לשאוף, בכל מצב.

אם ראג'אס היא חלפיניו לערב מקסיקני סוער, טאמאס היא גמבה רכה של ממולאים לשבת וסאטווה היא פלפלים צהובים וכתומים, מתקתקים במידה, רעננים ומתאימים לסלט יווני שכיף לאכול בכל שעה ביום. 

מותחים ומרפים את המיתרים

כאמור, ניתן לאפיין כמעט כל דבר באמצעות שלוש הגונות – מחשבות, רגשות, מזון, מקומות, אנשים – כאשר כמעט תמיד שלושתן נוכחות, אך אחת דומיננטית. בעוד שאנחנו עשויים לחשוב שנוכחותן בנו או ברגע מסוים היא קבועה, מסביר סוביק, "יחסי הגומלין בינן הם ארעיים וניתנים לשינוי". אם כך, על-ידי התאמת האיכות הדומיננטית למצב שבו אנחנו נתונים, נוכל לפעול בצורה מדויקת וחסכנית. לפי מאמרו, תהליך העבודה עם הגונות כולל ארבעה שלבים:

בתור התחלה, עלינו להבין כי המשחק בין שלושת הגונות הוא בלתי מודע ומתקיים בכל רגע נתון. משהכרנו בכך, בשלב השני נתחיל לשים לב למופעים שלהן סביבנו. זו יכולה להיות נוכחותה הראג'אסטית של גיסתנו או צליליה הסאטווים של אחת מיצירותיו של בטהובן מתנגנת על פסנתר. בשלב השלישי, נתחיל לזהות את הנטייה האישית שלנו במסגרת שלושת הגונות, ולבסוף "נתחיל לפסל את מערכות היחסים שלנו איתן", כותב סוביק ומציע להתנסות ולגלות שעצם המודעות והשאיפה לאיזון כבר יעשו הבדל משמעותי בנוכחותן בחיינו.

שלוש הגונות יכולות לשמש עבורנו משקפיים נוספים שדרכם ניתן להתבונן על המציאות, לנתח אותה, לעבד ולהתנהל בתוכה מתוך בחירה. כשאנחנו חשים שאנרגיית הטאמאס דומיננטית והסיטואציה דורשת איזון, נוכל לעשות הפסקה של פעילות גופנית ראג'אסטית, וכשהמצב הפוך נוכל לאזן את ראג'אס עם ארוחת צוהריים מבושלת ומנחמת. "הגונות לא נועדו לעורר ביקורת עצמית או גנאי", כותב סוביק, "מטרתן לשמש תמרורי דרך – לתת אינדיקציה לגבי המקום שבו אנחנו נמצאים ולכוון אותנו להיכן שאנו שואפים להיות".

תמונת כותרת: Elle Hughes / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם אתם מתנהלים בקצב החיים האופטימלי עבורכם? ומה אפשר להפיק משינוי מהירות

גם אם אין לכם זמן – 7 תנוחות יוגה שאפשר לתרגל במשרד מבלי שאף אחד ישים לב

חזרה על מנטרה משקיטה פעילות מוחית הקשורה בסטרס, גם עבור מי שלא מתרגל מדיטציה

 

עוד מרדיו מהות החיים:

קצר ולעניין: אלון נוימן ואסי עזריה מקדישים את תוכניתם למשאב היקר של כולנו: הזמן