הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: מתי בוחנים פוטנציאל – בגאות או בשפל?


קסם מיוחד מתרחש כשאנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו. זה ידוע, וזה בהחלט שווה את המאמץ. אך גם בתוך אזור הנוחות באות לידי ביטוי איכויות נפלאות שלנו; בניגוד לדעה הרווחת, מסתבר שגם שם מתגלה הפוטנציאל שלנו במלוא הדרו.


תום לב-ארי בייז | 10 ביוני, 2021

בעולם הדייטים, מי שרוצה להיחשב אטרקטיבי לא הולך 'לצוד' פרטנרים במקומות שבהם הוא מרגיש חסר ביטחון. אלו שמרגישים מגושמים על הרחבה נשארים בסביבות הבר, ואלו שלא שוחים בשיחות חולין דווקא נותנים למוזיקה ולשפת הגוף לדבר. גם את שלב הדייטים רובנו מעדיפים לצלוח בתוך אזור הנוחות. שיהיה מעניין, אבל לא על חשבון תחושת השליטה במצב. אולי נציע לשבת על המזח ולצפות בגולשים עם כוס בירה ביד, אבל לאו דווקא לעלות על הגלשן, משהו שלצורך העניין – לא עשינו מעולם. במילים אחרות, את הרושם הכי טוב שלנו אנחנו יוצרים כשאנחנו עושים משהו שאנחנו אוהבים באזור שאנחנו מכירים.

כמעט כולנו התנסנו בראיון עבודה אחד לפחות במהלך חיינו. אפילו הגיוס לצבא כולל ראיון אישי ממיין. אין ספק שמדובר באחת הסיטואציות הפחות נוחות ונעימות. הצורך להוכיח את עצמנו, החשש ממשקל ההשלכות שיהיו לדחייה ולחוסר השוויון שבינינו ובין המראיינים הבוחנים – שבטוחים במקומם – מעלים את סף המתח ברגע. והוא, כמו שרק הוא יודע, יכול לגרום לזיעה ללחלח את כפות ידינו, לגרון להתכווץ וללב לפעום כה חזק שבקושי נצליח לשמוע את השיחה שמתנהלת בחדר. מה הסיכוי שנצליח להרשים מישהו בתנאים שכאלו?

נשים רגע בצד את הכישורים הטכניים שאותם בוחנים בשיטות הרלוונטיות ואין ספק שככל שניסיוננו רב נרגיש יותר ביטחון בביצוע המטלה, נצליח בה וברמה הזו – באמת נהיה מתאימים יותר לתפקיד. התכונות הנוספות שמחפשים ברוב מקומות העבודה הן תקשורת בינאישית טובה, חיוניות, מוטיבציה ליזום ונכונות ללמוד. גם אם התכונות הללו נשפכות מאיתנו ביומיום, תופעות הלוואי של הסטרס בקלות יעצרו את המפלים.

האם ההתמודדות מול הסטרס היא של המרואיינים בלבד? האין זה האינטרס של המראיינים לאפשר למרואיינים לבוא לידי ביטוי במלוא הדרם? "ראיון עבודה טיפוסי", מסביר הפסיכולוג הקליני גיל וינש בהרצאה קצרה שהעניק ל-TED, "הוא בעצם חקירה חד-צדדית תחת לחץ, שכמעט תמיד יוצרת מתח. באופן אירוני, תהליכים מלחיצים שכאלו עלולים להסתיר לגמרי את הפוטנציאל האמיתי של האדם". מה שיפגום בהערכת המועמד למשרה החדשה ובעצם, באופן דומה, בהערכת כל מי שניצב מולנו במפגשים בינאישיים יומיומיים.

המטרה המשותפת: חשיפת הפוטנציאל

וינש הוא יועץ ארגוני כבר למעלה מ-30 שנה. הוא עבד עם כמה מהארגונים הגדולים במשק הישראלי, ביניהם משטרת ישראל. "אם אתם מסננים לקומנדו הימי, אני מבין לגמרי, אך היכולת לתפקד תחת לחץ אינה רלוונטית אם העבודה היא לסדר מדפים או לקפל חולצות", הוא אומר ומסתייג: "אלא אם כן מדובר בבלאק פריידיי". אבל לא רק חנויות בגדים יכולות להוריד הילוך. בהמשך לדבריו, כל משרה שאינה כוללת תפקוד תחת לחץ – אינה מצריכה ריאיון תחת לחץ. נהפוך הוא, הסטרס שבמעמד הריאיון גורם למראיינים לנפות לא מעט אנשים שיכלו להיות עובדים נהדרים. "אנו זקוקים לדרך אחרת לראיין ולסנן מועמדים. דרך שתחשוף בפנינו את הפוטנציאל והכישרון החבויים", ולא כזו שתסתיר אותם.

על קצה המזלג, "אם אתם רוצים להעריך את הפוטנציאל האמיתי של מועמדת, ראו כיצד היא מתפקדת במיטבה ולא בשפל שלה", מסביר וינש ומעודד אותנו להתקדם הלאה מפילוסופיית הסינון הרווחת של "בואו נבחר את העובדים שלנו כשנצפה בהם במצבים הכי גרועים עבורם".

"על קצה המזלג, אם אתם רוצים להעריך את הפוטנציאל האמיתי של מועמדת, ראו כיצד היא מתפקדת במיטבה ולא בשפל שלה, מסביר וינש ומעודד אותנו להתקדם הלאה מפילוסופיית הסינון הרווחת של: בואו נבחר את העובדים שלנו כשנצפה בהם במצבים הכי גרועים עבורם".

העבודה העצמית של המרואיינים לקראת ראיון עבודה היא חשובה וטובה, אך וינש מגלגל את הכדור גם לידיהם של המראיינים. "התחילו בלשחרר את אווירת החקירה", הוא מציע. "המראיינים צריכים לראות עצמם כמארחים: להיות חברותיים ומסבירי פנים". ואפילו, הוא ממשיך, לסדר את סביבת הריאיון בדומה לסלון ביתי. כורסאות וספות במקום כסאות צרים, שולחן נמוך, ישיבה מעגלית ואור נעים. אווירה כזו תשרה נינוחות על כולם ותאפשר שיח אותנטי. הלא את אופיו והתנהלותו היומיומיים והאמיתיים של המועמד רוצים המראיינים להכיר.

אם בשלב הראשון דאגנו שהתפאורה תשדרג את השיח, ההצעה הבאה של וינש נוגעת לתוכן עצמו. "אנשים מרגישים בטוחים לדון בדברים שהם נלהבים לגביהם ובקיאים בהם", הוא מסביר. במסגרת הייעוץ הארגוני שהוא מעניק לחברות שונות הוא מנחה את צוות הגיוס לחלק למועמדים שאלון קצר בטרם הם נכנסים לחדר הראיונות. בשאלון מפרטים המועמדים את תחומי העניין והתחביבים שלהם וכך השיחה מנותבת לשאלות בנוגע לאלו. בצורה כזו המועמדים יכולים "להציג את היכולות המילוליות, את החוזקות ואת האישיות שלהם". מה שנקרא, הרקדנים לרחבה והפטפטנים לבר.

עין בוחנת ועין תומכת

סימולציות הן אלמנט שכיח ויעיל בראיונות עבודה. אבל לא תמיד הן מיושמות בצורה שתאפשר למועמדים לבוא לידי ביטוי. לעיתים קרובות נבחנת סיטואציית קצה שמאלצת אדם שעוד לא התבסס בתפקידו להתמודד עם אירוע שעובד ותיק לא בהכרח יתפעל בצורה המיטבית. "בחנו כישורים בסיטואציות יומיומיות המוכרות למועמדים והמועמדות", מציע וינש. כלומר, כושר שכנוע יכול להיבחן במגוון סימולציות הלקוחות מחייהם הפרטיים של העובדים, ולא בהכרח מסביבת העבודה. לדוגמה: "בקשו ממועמד לתאר כיצד היה משכנע נערה לא להביט בטלפון שלה במהלך ארוחה משפחתית". ואולי אם מדובר באדם צעיר שאינו מנוסה עדיין עם ילדים, גם זו עשויה להיות סיטואציית קצה לא אפקטיבית. אבל המסר הובן: סימולציות הן רעיון מוצלח בשביל לבחון יכולות שיווק ומכירה, יצירתיות, אלתור ועוד תכונות רבות. אך כדאי שהן יהיו מותאמות למועמד הנבחן ולרף הקושי הממוצע של התפקיד.

יתר על כן, "בתהליך הסינון ההפוך", כך קורא וינש לריאיון שמטרתו להעצים את המועמדים ולבחון אותם כשהם בשיאם ולא בהלך רוח הישרדותי, "אנו מציעים למתמודדים גלגלי הצלה: אם המועמד מבקש עזרה בהתמודדות עם הסימולציה, המראיין מציג עבורו מספר טיעונים נכונים שבעזרתם יוכל המועמד להמשיך לשחק את התפקיד. "כך יוכל המראיין לבחון כיצד הוא קולט ומעביר את הנקודות הללו", מה שבעצם מדמה את המתרחש במציאות כאשר לומדים תפקיד חדש.

מציאת הפוטנציאל האמיתי של אנשים מייצר חברות מתפקדות עם "עובדים שמחים, מגוונים ומוצלחים יותר", טוען וינש. והאמת היא שגם בחיינו הפרטיים – באופן שבו אנחנו בוחרים חברים ומתנהלים בחיק המשפחה או אפילו בשיח הפנימי שלנו עם עצמנו – יכול להיות מעניין לשים לב מאיזה צד של הפילוסופיה אנחנו ניזונים. חברים הזמינו לארוחת ערב משותפת עם כמה זוגות נוספים שאיננו מכירים. האם אנחנו מחפשים את נקודות התורפה של הנוכחים החדשים או את מעלותיהם? אולי כמו שמציגות חלק ממורות בית הספר – האם אצלנו מתחילים מציון 100 ומאבדים נקודות או מ-0 וזוכים בכל נקודה שעולה? גם על היחס שלנו אל עצמנו אפשר להתבונן דרך הפילוסופיה של וינש: באותה ארוחה מדוברת, האם אנחנו מובילים את השיחה למקומות שבהם אנחנו מרגישים בנוח ועל ידי כך מאפשרים לעצמנו להתבטא בחופשיות או שאנחנו מפרפרים בתחומים שאינם מוכרים לנו?

חשוב לומר שלשני המצבים ישנם יתרונות. אין ספק שתגובתם של הקרובים אלינו ברגעי מתח היא חיונית להערכת הקשר וכי גם אנחנו נרוויח מקצת מאמץ לשחות במים לא מוכרים: נתרגל ענווה, נרחיב אופקים וניתן למי שמולנו את הבמה לזרוח. תשומת לב לטיב האינטראקציה שגוררת כל אג'נדה יכולה להביא לכך שבמידה הנכונה עבורנו, הבחירות שלנו מעודדות אותנו ואת היקרים לנו להרגיש נינוחים ולהתנהל באותנטיות.

תמונת כותרת: Dan Gold / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

7 מגמות שהקורונה כפתה עלינו ועשויות לשנות את פני שוק העבודה לטובה

אם אתם לא זברה בסוואנה, נסו לא להילחץ כמו זברה בסוואנה

תחביב, עבודה, קריירה וייעוד – 4 מרכיבים שנוטים להתערבב ומספר רעיונות לשילוב

עוד מרדיו מהות החיים:

"המניע" – האם יש בכלל דבר כזה "פוטנציאל לא ממומש"?