הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: כדי להתקדם בעבודה לא חייבים לטפס במעלה סולם הדרגות


בסולם ניתן להתקדם רק שלב בודד בכל פעם, ובקצה הפירמידה יש מקום רק לאחד. אז מה עושים מי שלא מעוניינים להתיישר עם התפיסה הרווחת של צמיחה בעבודה? סטייה מהקו המוכר עשויה לגלות לנו כיצד ניתן להתקדם גם בלי קידום.


ירדן להבי | 19 באוגוסט, 2021

מה עולה בראשכם כשאתם נתקלים במילה 'קריירה'? הדימוי הקלסי הוא של מסלול ליניארי שמוזנק בדרך-כלל בתקופת התמחות (לימודים מקדימים או הכשרה במקום העבודה), מתחיל בתפקידים זוטרים, וממשיך במסע טיפוס במעלה ההיררכיה לתפקידים בכירים יותר תוך קידומים והשתלמויות מקצועיות, מתוך שאיפה להעפיל לפסגה.   

המסלול הזה שונה עבור כל אחד. יש שעובדים כל חייהם באותו ארגון, ויש שבמהלך הקריירה האישית עוברים בין ארגונים בשאיפה לשפר את תנאיהם ולהמשיך את הטיפוס בסולם מהנקודה שבה הפסיקו במקום העבודה הקודם. אך גם אם הדרך נראית אחרת אצל כל אחד מאיתנו, כיוון הטיפוס הוא זהה. בסולמות כמו בסולמות, יש רק דרך אחת להתקדם – ישר למעלה. ופירמידות כמו פירמידות – הולכות ונעשות צרות יותר ויותר במעלה הדרך, כך שבקצה יש מקום רק למעטים.  

אך מה לגבי אלו שלא מצליחים או אינם מעוניינים לעלות לשלב המתבקש הבא? האם כמו במשחק 'סולמות ונחשים' הנוסטלגי, מי שלא יתקדם בסולם ידרוך במקום או יגלוש בחזרה למטה וייאלץ להתחיל מחדש את הטיפוס מתחתית סולם אחר? 

יועצות הקריירה הלן טאפר ושרה אליס טוענות שהתפיסה הזו, הרווחת מזה שנים רבות, למעשה מגבילה מאוד, מיושנת ואינה מתאימה לעידן שבו אנו חיים ועובדים. בהרצאה משותפת ומרעננת מבית TED הן קוראות לעובדים ולמעסיקים כאחד לזנוח את רעיון 'סולם הקריירה', ולאמץ את מודל 'הקריירה המשורבטת' שבה המסלול נראה יותר כמו קשקוש מאשר קו ישר. 

 בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד ואינסוף שרבוטים

טאפר ואליס הכירו באוניברסיטה בצעירותן ומאז הפכו לחברות טובות. הן מספרות שבאותו הזמן שתיהן שאפו לטפס כמה שיותר גבוה בסולם ולפתח קריירה מצליחה. "התמריץ שלנו היה כמה רחוק וכמה מהר אנחנו יכולות להתקדם [...] ובשנים הראשונות האלו של העבודה היינו עסוקות לגמרי בקידומים והעלאות שכר. היינו מוטרדות מהתפקידים שהחזקנו וכמה חשובים תיאורי התפקיד שלנו נשמעים. על פניו, היה נראה שהכול מתקדם במסלול הנכון". 

אך עם הזמן החלו השתיים להרגיש אחרת כלפי מודל הסולם – ייתכן שאינו מקדם אותן ואולי אף מעכב את ההתקדמות המיוחלת. הצעד הבא למעלה לא תמיד היה המושך ביותר עבורן, והן החלו לחפש הזדמנויות שלא בהכרח היו מבוססות על מה שעשו עד אז.

כך, באופן בלתי צפוי, הקריירות שלהן הפכו מליניאריות למה שהן מכנות "משורבטות" – בעלות קו שמזכיר קשקוש: עולה ויורד, פונה לצד כזה ואחר, מתעקל וחוזר בחזרה ללא כיוון מוגדר. הן מצאו את עצמן מדלגות בין תחומי עיסוק ומקצועות שלא בהכרח קשורים אלו לאלו, ומגוונות בין היקפי משרה שונים. "כבר היו לי יותר תפקידים ויותר מקומות עבודה מאשר לאבי, והוותק שלו בשוק העבודה כפול משלי", מספרת אליס. 

בסופו של דבר השתיים ייסדו יחד חברה לייעוץ ופיתוח קריירה, והחלו לחלוק את רעיון "הקריירה המשורבטת" עם אחרים. "כשהתחלנו לחלוק את הרעיון של קריירה משורבטת עם אנשים, היינו מופתעות מכמה זה תפס", מספרת טאפר. "נראה שזה נתן לאנשים משהו שאולי הם אפילו לא ידעו שהם צריכים: דרך לתאר גם את הניסיון שלהם וגם את השאיפות שלהם. מישהו אפילו אמר לנו שהוא לקח את הספר שלנו, שיש לו שרבוט גדול על הכריכה, לראיון עבודה, כדרך לתאר את הקריירה שלו עד היום".

נראה שהסיבה להתלהבות הרבה היא שלמרות שקריירה משורבטת מלאה בשינויים ואי-ודאות, היא גם שופעת אפשרויות ומתאימה הרבה יותר לשוק העבודה שבו אנו חיים כיום. "סולמות קריירה נוצרו בתחילת המאה ה-20 כדרך לנהל ולתמרץ דור שלם של עובדים", מסבירה אליס. "העולם של שמרנות ושליטה מלפני יותר ממאה שנים לא מזוהה היום, במיוחד כשאנחנו מביאים בחשבון שרק שישה אחוזים מאזרחי בריטניה עובדים במשרה מלאה [...] והפורום הכלכלי העולמי מעריך ש-50 אחוז מהכישורים שיש לנו כרגע לא יהיו רלוונטיים עד 2025". 

טאפר מוסיפה ש"2020 שינתה את הדרך שבה כולנו עובדים, ואף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בעתיד. אבל דבר אחד שאנחנו יכולים להיות בטוחים לגביו זה שהסולם הוא תפיסה מיותרת של קריירה". זאת מפני שסולם הקריירה הוא מודל שמגביל את הלמידה ואת הזדמנויות של העובדים. "אם ארגונים לא ייפטרו מהסולם, הם יפסידו את העובדים שלהם – האנשים שתמיד מתאימים את עצמם, שאף פעם לא מפסיקים ללמוד ושפתוחים להזדמנויות שמוצגות להם בדרך". 

החלומות הישנים שלנו ממתינים להתגלות מחדש

עם זאת, זה לא עניין של מה בכך לשנות מודל שעליו מתבסס שוק העבודה זה מעל ל-100 שנים. אך לדברי אליס וטאפר זה בהחלט אפשרי בעזרת שינוי תפיסה מהותי – הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים.

בראש ובראשונה מדובר באימוץ נקודת מבט חדשה לגבי התקדמות מהי. "הבעיה עם סולמות קריירה היא שהם מתקדמים רק בכיוון אחד, ואפשר לקחת רק צעד אחד בכל פעם", מסבירה אליס. "אם התקדמות אומרת רק קידום, אנחנו מפספסים כל-כך הרבה מההזדמנויות שסובבות אותנו. אנחנו צריכים להפסיק לשאול רק 'איזו עבודה היא הבאה?' ולהתחיל לשאול 'אילו הזדמנויות קריירה מסקרנות אותי?'"

"העולם של שמרנות ושליטה מלפני יותר ממאה שנים לא מזוהה היום. והפורום הכלכלי העולמי מעריך ש-50 אחוז מהכישורים שיש לנו כרגע לא יהיו רלוונטיים עד 2025"

עבור העובדים, חקירה מסוג זה לא רק מרחיבה את אפשרויות ההתקדמות בקריירה, אלא אף מעצימה גם את החוסן התעסוקתי בעולם העבודה המשתנה. היא מאפשרת לנו לאתר את החוזקות שלנו ולגלות כישורים ויכולות שיכולים להועיל לנו בהמשך המסע. "בסולמות קריירה, הזהות שלנו עשויה להפוך להיות תלויה בטייטל שאנחנו מחזיקים בו, במקום ביכולות שיש לנו", אומרת אליס. "כולנו מוכשרים, ואנחנו יכולים להשתמש בכישורים האלו בדרכים רבות".

"כולנו יכולים להתחיל לחקור את אפשרויות הקריירה שלנו", מוסיפה טאפר. "זו יכולה להיות אופציה שאפתנית שאתם לא מרגישים מוכנים אליה עדיין. או אולי זאת נקודת מפנה שמרגישה מעניינת, אבל רק קצת מחוץ להישג יד. אולי זה חלום ישן שזנחתם. הדבר הכי חשוב זה שתתנו לעצמכם את הרשות לחקור". 

שינוי נוסף שיעזור לנו להיפרד מתפיסת הסולם המיושנת הוא הגדרה מחדש של 'למידה מקצועית'. אם בעבר הייתה ההוראה נחלתם הכמעט בלעדית של מוסדות הלימוד, של הכשרות במקום העבודה או של השתלמויות מקצועיות – הרי שהיום לאף אחד אין מונופול על ידע, וההתפתחות שלנו כבר לא תלויה באחרים. בלחיצת כפתור כולנו יכולים לאצור את תוכנית הלימודים שלנו בכל דרך יצירתית שנבחר, כמו הרצאות אונליין, פודקאסטים, בלוגים, ספרים או קורסים דיגיטליים. 

לאפשר גם טיפוס לרוחב ולא רק לגובה

יחד עם זאת, צריך שניים לטנגו. גם הארגונים והמעסיקים צריכים לבצע שינוי תפיסתי ולאפשר את קיומן של קריירות משורבטות. עד היום, התפיסה הרווחת בקרב מעסיקים הייתה שאם הם יתנו לעובדים הזדמנויות "לפזול" ולחקור אפשרויות קריירה ואפיקי התפתחות נוספים, הם עלולים לאבד אותם. אך לפי אליס וטאפר, בעידן הנוכחי ההיפך הוא הנכון. ארגונים שלא יאפשרו הזדמנויות צמיחה לעובדיהם שלא במסגרת סולם הקידום המיושן, דווקא הם אלו שמסתכנים באיבוד עובדיהם הטובים ביותר. עליהם לחשוב מחדש כיצד הם יכולים לתמרץ ולתגמל עובדים מצוינים שלא בהכרח מעוניינים בקידום.  

יצרנית המזון קוק, למשל, הקימה מיזם בשם 'אקדמיית החלומות'. שם עובדי החברה חופשיים לחקור כל קריירה שהם מסוקרנים לגביה, בין אם בתוך הארגון – כמו מעבר ממחלקה אחת לאחרת ואפילו התנסות בתפקיד מנכ"ל, ובין אם מחוץ לארגון – כמו חלומות ישנים שנזנחו; מכתיבת ספר ילדים ועד העלאת מופע סטנדאפ. “אקדמיית החלומות לא פתחה עבורי דלתות", מצטטת אליס את אחד מעובדי קוק"היא עזרה לי לקבל את הביטחון בשביל לפתוח אותן בעצמי".

"אם בעבר הייתה ההוראה נחלתם הבלעדית כמעט של מוסדות הלימוד, של הכשרות במקום העבודה או של השתלמויות מקצועיות – הרי שהיום לאף אחד אין מונופול על ידע וההתפתחות שלנו כבר לא תלויה באחרים".

ואת אותה הראייה ארגונים צריכים לאמץ גם לגבי למידה. טאפר מסבירה שכפי שעובדים חופשיים כעת ליצור את תוכנית הלימודים שלהם בעצמם, כך גם על מעסיקים לעודד אפיקי למידה מגוונים ויצירתיים. למידה כבר אינה יכולה להיות מוגבלת לטייטל או לרמה שאליה הגיע העובד, וזו כבר אינה האחריות הבלעדית של מחלקת משאבי אנוש או של מעבירי השתלמויות מקצועיות. "בקריירות משורבטות", היא אומרת, "כל אחד הוא תלמיד, וכל אחד הוא מורה".

כך קורה כבר היום, למשל, בחברת MVF העולמית שהציגה את מיזם "למידה מחוברת". במסגרת תוכנית זו, הארגון מצוות באופן עיוור בין עובדים מרחבי העולם כך שיוכלו ללמוד אחד מהשני מבלי שיפריעו להם חסמים כמו הטייטלים שלהם או מי שהם מכירים. ״כל אחד אחראי על הלמידה של עצמו כאן", מצטטת טאפר את יו"ר הארגון מייקל טקסיירה. "כולנו לומדים אחד מהשני ואחד עם השני, והרבה יותר טוב לנו כתוצאה מזה". 

משחררים את האחיזה

טאפר ואליס מעודדות עובדים ומעסיקים כאחד להיפרד מתפיסת הסולם. בעזרת תפיסות חדשות דוגמת הקריירה המשורבטת, הן מסבירות, עובדים יכולים לקחת את השליטה על המסלול שלהם ולהגדיר את ההצלחה שלהם מחדש. מהצד השני, ארגונים יכולים להרוויח הון אנושי סתגלן, בעל ביטחון עצמי וסקרנות ללמידה והתפתחות. וכפי שהן מסכמות, "בקריירות משורבטות יש מקום לכולם להצליח".

אילו אפשרויות עשויות להיפתח בפנינו ברגע שנעז לעזוב את הסולם? איזה עוד כישורים ממתינים להתגלות בנו? אילו חלומות מבקשים לצאת אל האור מהמגרה? עם מעט גמישות מחשבתית נצליח אולי לדמיין שגם אם נשחרר את האחיזה ונחליק בחזרה למטה חזרה אל משבצת ההתחלה, עדיין אין זה אומר שהפסקנו להתקדם במשחק. הלוח שלנו רחב, וניתן להתפרש בו לכל הכיוונים – צריך רק לאזור קצת אומץ כדי לפזול לעברם, גם אם הם לא מתיישבים עם 'דרך הישר' המוכרת לנו.

תמונת כותרת:  Muratart on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

 תחביב, עבודה, קריירה וייעוד – 4 מרכיבים שנוטים להתערבב ומספר רעיונות לשילוב

ההרצאה השבועית של TED: מתי בוחנים פוטנציאל – בגאות או בשפל? 

מדוע אנשים מסוימים מגיעים לגדולה בגיל צעיר, ואחרים צריכים זמן כדי להגיע להצלחה?

עוד מרדיו מהות החיים:

לשם שינוי – למה אנחנו כל כך מעריכים קריירה?