הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

עד כמה כדאי לנו לרקוד? כלכלת האושר של פעילות גופנית ותרבותית



בועז מזרחי | 20 במרץ, 2016

אומרים שכסף לא קונה אושר, אבל על פי מחקר שנערך בבריטניה הוא בהחלט יכול להיות אומדן למידת האושר. כשאנשי אקדמיה מנסים לבחון אושר, הם נתקלים בפער מובנה בין היותו רגש או תחושה ובין כלי המדידה המדעיים שמנסים לכמת כל תופעה. האושר שלנו הוא ללא ספק נושא שראוי לחקור אותו, ולכן חוקרים מתחומים שונים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים לדירוג האושר.  וכך עשו גם חוקרים מבית הספר לכלכלה של לונדון, כפי שמדווח ה-Telegraph.

כדי למצוא אילו גורמים מסבים לנו אושר, ובאיזו מידה, בדקו החוקרים מה ההשפעה של עיסוק בתרבות ובספורט על הרווחה המנטלית שלנו. לאחר מכן הם ערכו קנה מידה להשוואה בדמות תוספת שכר, כלומר - כמה כסף שווה כל פעילות ביחס למידת האושר. התמורה נועדה להעניק ערך מספרי, אבל מיקוד המחקר הוא דווקא בפעילויות פנאי, וליתר דיוק – טיפוח הגוף והנפש.

40,000 בתי אב מבריטניה השתתפו בסקר, והנתונים שעלו מרתקים. כך, למשל, נמצא כי הפעילות שמביאה עמה הכי הרבה אושר היא ריקוד. על פי המחקר, עיסוק בריקוד פעם בשבוע הוא פעילות שוות ערך להעלאת שכר של 1,671 ליש"ט, ובעברית כ-9,300 ₪ בשנה. שחייה נמצאה בעלת ערך דומה עם 1,630 ליש"ט, ואילו ביקור קבוע בספריות מוביל לעלייה במידת האושר בשיעור של 1,359 ליש"ט. עוד פעילויות שנמצאו כמעלות את מידת האושר הן ספורט ואמנות כמו מוזיקה, ששוות 1,127 ו-1,084 ליש"ט בהתאמה. בסך הכול, אם מחשבים את כל פעילויות הפנאי, הן עבור הגוף והן עבור הנפש, מידת האושר שלנו יכולה לעלות בדומה לתחושת הסיפוק מתוספת של כמעט 30,000 שקל בשנה.

למרבה ההפתעה, את המחקר הזמין משרד התרבות הבריטי. שר הכלכלה והמסחר, סג'יד ג'אוויד, טען כי תוצאות המחקר מגלמות בנוסף גם "קשת רחבה של יתרונות חברתיים בחינוך, בריאות ורווחה כללית". לטענת דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, התל"ג כבר אינו מדד מספק כדי לאמוד את בריאותה של אומה. המדדים המקבילים לשכר באים לידי ביטוי בפעילויות פנאי דוגמת ריקוד, ביקור במוזיאונים, יציאה לקונצרטים או השתתפות במשחקי ספורט – ויש להם חשיבות לא פחותה מההיבט הכלכלי.

שחייה תורמת לבריאות ולאושר יותר מכל ספורט אחר.

במחקר שמו דגש על אופן הפעילות וגילו שהשתתפות אקטיבית מועילה באופן מובהק יותר בהרבה  מהשתתפות פסיבית. כך, למשל, נגינה על פסנתר יותר אפקטיבית מיציאה לקונצרט, כפי שריצה יותר אפקטיבית מצפייה במשחק ראגבי. ועדיין, גם לפעילויות פסיביות נודעת תרומה להעלאת האושר: האזנה למוזיקה שווה 742 ליש"ט וביקור בתיאטרון שווה 999 ליש"ט.

עוד נמצא במחקר, כפי שטען שר הכלכלה, שאנשים שעוסקים באופן קבוע באמנות, בין אם באופן אקטיבי ובין אם כצופים, היו בעלי סיכוי גבוה ב-5.4 אחוז לבריאות תקינה. שלא במפתיע, אלה שדיווחו על פעילות גופנית היו בעלי סיכוי גבוה ב-14.1 אחוז לבריאות תקינה. נמצא גם כי העוסקים בתרבות ובספורט נטו יותר לתרום לצדקה וכן היו בעלי סיכוי מוטיבציה גבוהה יותר למצוא עבודה ממצב של אבטלה.

למען ההגינות, צריך לומר שהנתונים האחרונים מעלים חשד בסגנון הביצה והתרנגולת. האם כל הממצאים מצביעים בכלל על מגמה אחרת, שהעיסוק בספורט ותרבות הוא רק תופעת לוואי, אפקט נלווה שלה? במחקרים רבים המבוססים על סקרים ניתן להתבונן על הנתונים מזוויות נוספות. אפשרי מאוד שהמחקר משקף בכלל חתך אוכלוסייה שהספורט והתרבות הן חלק מההווי המאפיין שלו. אושר, שכפי הנראה לא נבחן בצורה נוירולוגית, אלא על בסיס דיווח סובייקטיבי, יכול לנבוע מהשתייכות לאותו חתך ולאו דווקא מהפעילויות הללו. אבל האמת היא שאין לנו דרך ודאית לדעת.

אז מה ערכו של המחקר בכל זאת? ראשית, החוקרים ניסו לבודד ככל הניתן משתנים כגון גיל, אמידות כלכלית, בריאות וחינוך – ויש בכך חיזוק ניכר בהשארת הספורט והתרבות "כאשמים" באושר, להבדיל ממצב של אפקט נלווה.

ועדיין, גם אם ייתכן בכל זאת שהאושר מאפיין מלכתחילה קבוצות אוכלוסייה שנוהגות לעסוק בספורט ובתרבות, כתוצאה ממשתנה סמוי כמו תפיסת עולם - האם לא כדאי לכולנו לאמץ אותה? במילים אחרות, ייתכן שלא הריקוד הוא שגורם לאושר, אלא ששתי התופעות קשורות באופן עקיף. אבל די בקיומו התיאורטי של קשר סיבתי - בין ריקוד, ספורט או מוזיקה, ובין אושר - כדי להותיר אותנו עם התהייה, למה לא לנסות?

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

5 פעולות שאנשים מצליחים עושים בבוקר – ויכולות להשפיע על כל היום

הרגלי האינטרנט שלכם יכולים לקבוע האם תהיו אנשים שמחים

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים